אומץ יומיומי הוא לפעול למרות ובזכות הפחד.

אני חוקרת אומץ כל חיי. אומץ יומיומי זה לא מעשה גבורה חד פעמי, הצלת חיים או משהו הירואי… הוא הבחירה והנכונות לחיות עם ולצד הפחד, הכאב ואי הוודאות שבחיינו. אומץ יומיומי הוא הבחירה לנהל את תחומי האחריות שלנו, את אתגרינו ואת שגרת יומנו בצורה הטובה והעוצמתית ביותר.

בעידן החדש שבו אנו חיים, בו הכל חשוף, מהיר ומוחצן, לא מספיק להיות מוכשרת, חכם, יפה, חרוץ או מלומדת – אנו נדרשים ונדרשות לחיות באומץ ברמה היומיומית, להיות אותנטיים, לצאת או להרחיב את אזור הנוחות, ליזום, לחדש ולמנף את הפחדים שלנו בחמלה וברגישות.

איזה מזל שאומץ זה שריר

ישנם 3 סוגי אומץ שמשותפים לכל הפעולות אותן אנחנו עושים כדי לחזק את האומץ כשריר.

האומץ להגיד

את כל מה שאנחנו רוצים ורוצות, גם את הלא מקובל, קודם כל בפני עצמנו ואז לסביבה שלנו. הרבה פעמים זו משימה לא פשוטה בכלל, רק "להגיד״, לברר, לגבש, למצוא את המילים ולדייק את מה שאני רוצה לומר בשיחה חשובה, בפגישה עסקית, מול המנהלת שלי, בראיון עבודה, לעובדים שלי, מול בן או בת הזוג, להורים שלי, לעצמי.

האומץ לעשות

להוציא אל הפועל. לצאת מאזור הנוחות. לקום ולפעול! כמה תירוצים יש לנו, מעכבים וסיבות לא לעשות שינוי – כשיהיו לי את כל הנתונים, כשיהיה לי צוות מיומן, כשיהיה לי יותר כסף, אחרי התואר, כשאקבל קידום, בעבודה החדשה… החיים קצרים, תתעוררו! אומץ יומיומי זו היכולת להמשיך ולצעוד גם כשהדרך לא ברורה.

האומץ לשחרר ולתת אמון

לשחרר מעצמי את מה שלא מדויק לי יותר בשיח הפנימי ובעשייה. לתת אמון בדרך שלי ובמה שהיא מביאה איתה. להמשיך הלאה גם כשמשהו לא עובד. לתת אמון בקולגות שלי, בעובדים שלי, בארגון. נדרש הרבה אומץ ואמון כדי לוותר על דברים. לוותר על אמונות מעכבות כמו ״אין לי זמן״, ״זה עדיין לא הזמן שלי״, ״אני לא ראוי ל…״  כן כן, ויתור היא (לפעמים) לא מילה גסה, ויתור היא מילה אמיצה!

קליק אחד אמיץ ויצאנו לדרך. מבטיחה לחזור אלייך בהקדם.




      תפריט