אין אומץ ללא פחד

תרגיל: עבודה עם פחדים לא.נשים אמיצים

אחד הפחדים הגדולים שלי הוא להיכשל.

מבחינתי להיכשל זה להיתפס בחולשתי, בטיפשותי וזו תחושה שזכורה אצלי כחוויה כואבת.

מאז ומעולם האוטומט שלי היה לכוון ל – 100%, לתוצאות לא פחות ממצויינות, למושלמות (אגב הפוסט שכתבתי בחודש שעבר על שלם Vs. מושלם).

מבחינתי, לא היתה שם בחירה בכלל, זו היתה האפשרות היחידה, שמצד אחד הביאה אותי להישגים מדהימים ומצד שני – לשלם מחירים יקרים.

ההימנעות מכישלון בכל מחיר, בשילוב רגישות יתר, שמה אותי במקום מאוד פגיע ואף מסוכן (רגשית ובריאותית). והפלא ופלא – כמה שלא ניסיתי והתאמצתי ונתתי הכל כדי שלא יגיע – הכישלון (או לפחות תחושת הכישלון) תמיד היתה שם בצורה כזו או אחרת, תמיד נכחה.

מה שהכי מדהים זה שלעיתים תחושת הכישלון הגיעה בד בבד ולצד כל השבחים וההצלחות.

לאט לאט הפנמתי שהכישלון הוא חלק מההצלחה שלי, זהו חלק מההתפתחות שלי והחלטתי שהגיע הזמן להפוך את התקליט ולשנות את החיבור בין כישלון לטיפשות וחולשה.

ההחלטה הזו אפשרה לי להפוך את הפחד הכי גדול שלי לדחף הכי חזק אצלי.

במקום לתת לפחד מכישלון לתקוע אותי או לרסק אותי, היום אני יודעת לזהות את תחושת המחנק מהפחד להיכשל ולמדתי איך לקחת אותה בשתי ידיים ולהשתמש בה כמנוע להצלחה שלי, בקלות.

המקומות בהם אני הכי מפחדת – אלו המקומות שבהם אני יודעת שאני הולכת לקטוף את ההצלחות הכי משמעותיות שלי.

חשוב שנזכור: אין אומץ ללא פחד!

נשמע אוקסימורון? ובכן, אוקסימורון מדויק.

כביכול זו אמירה סותרת, אבל אם נשהה שניה ונתבונן לעומק הרי זה ברור שרק מי שמתגבר על פחד כלשהו בעצם ראוי להיקרא אמיץ. וזה הרי כל כך הגיוני – כי אם ההתנהלות לא כרוכה בפחדים אז אין בעצם סיפור אמיץ – לא?

הדרך הכי קלה להיות יותר אמיצים הינה לזהות ולחקור את הפחדים שלנו, שרובם נוצרו עד גיל 10 מהחינוך שקיבלנו מהורינו ומהשפעות אירועים ודמויות מרכזיות בחיינו. קחו לכם כמה דקות ובואו נתרגל קצת אומץ.

שלב ראשון – כדאי להכיר: 7 סוגי פחד עיקריים

1. פחד ממוות
2. פחת במה
3. פחד מכישלון
4. פחד מדחייה או איבוד שייכות
5. פחד מהלא נודע
6. פחד מעונש
7. פחד מפגיעה בדימוי או במוניטין

זהה/י, ללא הרבה מחשבה, אינטואיטיבית, איזה מבין הפחדים הללו מוכר לך, מפעיל אותך.

שלב שני – התבוננות על הפערים בחיים

התבונן/י על הפערים בחייך, על כל המקומות בהם יש פער בין מה שאת/ה רוצה להיות לבין איפה שאת/ה נמצא/ת.

ממליצה לך לכתוב ולנסח את הפערים שעולים לך כך:
~ היום אני נמצא/ת […].
~ בעתיד אני רוצה להיות […].

שלב שלישי – זיהוי סוגי הפחדים שעוצרים בעדך

לצד כל פער שזיהית – כתב/י את סוג הפחד המעכב אותך, מה מונע ממך מלהיות במיטבך ובגרסה הכי טובה שלך.

שלב רביעי – מה עושים עם כל הפחד הזה?

זה השלב לפעול ולגבש תכנית – לרתום את הפחדים שלך לטובתך.

בצד כל פער ופחד שכתבת בשלבים הקודמים, כתב/י כעת חמישה צעדים קטנים, מידיים ומפורטים ככל הניתן (שום דבר גרנדיוזי או מהפכני), שמטרתם לרתום את הפחד שזיהית לכדי התקדמות וצמצום הפער. צעדים כמו: לדבר עם…, לקבוע עם…, לקרוא את, לשאול את, לבדוק ב…, לבדוק את…, לקנות את…, לצרוך ידע מסוים, להירשם לקורס כלשהו, לזרוק, לשלוח, לכתוב, להתקשר, להביא… – כל פעולה שתביא אתכם לעבוד עם הפחד ולהיות אמיצים יותר והגרסה הכי טובה שלכם.

כי ״אפילו מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן״ (פתגם סיני) לאו צה.

שלב בונוס – לחגוג את האומץ. 

לכל מי שהתמסר/ה לפחדים שלו/ה – הכי מתגמל זה לחגוג כל צעד אמיץ, קטן כגדול, ולפרגן לעצמך שעשית אותו!
חגיגה יכולה להיות כל דבר, בין אם היא אישית או בין אם היא ביחד, שקטה או גרנדיוזית, זה לא משנה – העיקר לחגוג, לחגוג ולחגוג, את הצלחות שלך, בעיקר כי זה המנוע שלך
להמשך המסע.

בהצלחה ממני,
הפחדנית האמיצה
טל