נולדתי סבתא, כן, מאז שאני זוכרת עצמי אני המבוגר האחראי בחדר.

שילוב של רגישות מוגזמת, הפרעת קשב עם מכת בכורות יצרו תשתית פורייה לתחושות כבדות, אי שייכות ושיחות פנימיות קשות.

שנים שהרגשתי עוף מוזר, לא שייכת,

למרות שהיו סבבי מלא אנשים שרצו את קירבתי, אני בחרתי רב הזמן להדוף ולהיות לבד.

למעשה מגיל מגיל 22 אני מתפתחת תודעתית, לומדת עצמי לעומק נותנת מענה לשאלות הרבות וחוקרת את פחדיי הישנים והחדשים
(כל הזמן מופעים חדשים… זה לא נגמר).

את שעורי האומץ שלי, שלמדתי על בשרי אני אוהבת להעביר הלאה, זו שליחותי.

לפני חודש היא הזמינה אותי לדבר, ברור שבאתי, התרגשתי לבוא, זה הכי ניכר, אבל היי, האמיצה החדשה היא הפגיעה לא?
(יש לי פתק מהרופא ).