8 מפתחות למנהיגות אמיצה והקשר לטל אוחנה
מנהיגות מוצלחת באה לידי ביטוי בעתות משבר. בתקופות של מלחמות, משברים כלכליים, אסונות טבע, קל יותר לזהות מיהם המנהיגים המצליחים ומהי ההנהגה הנכונה. מגפת הקורונה מוגדרת כמשבר הכי קשה במאה השנים האחרונות והיא מאפשרת לנו לזקק את התכונות המאפיינות מנהיגות ראויה. מחקרים רבים שנעשו בעשורים האחרונים זיהו שאומץ היא אחת התכונות העיקריות שמובילות מדינות, ארגונים וחברות להצלחה משמעותית לאורך זמן.
ימי קורונה הכאוטיים, לא דומים לשום דבר שהכרנו ונראה שהדרך היחידה לצלוח אותם מחייבת מנהיגות שונה. מנהיגות בעיקר אמיצה.
טל אוחנה לא עוצרת באדום!
עד לפני הסגר האחרון הוגדרה ירוחם כעיר אדומה ותוך שבועיים הצליחה טל אוחנה, ראש העיר, להפוך אותה לירוקה. עם תושייה ואמביציה יוצאת דופן, טל, בת 36 לא חיכתה לעזרתה של הממשלה, או להנחיה ברורה, אלא נקטה צעדים אמיצים שהפכו אותה להיות עבורי ועבור רבים ורבות מודל להשראה.
מזל שלנו שטל אינה היחידה. אנו רואים בארץ ובעולם ערים ומדינות שהצליחו להשתלט על התפרצות הקורונה באומץ וייצרו חיים שמאופיינים בשגרה בטוחה יחסית, בתוך הכאוס העולמי. זה לא פשוט להיות מנהיג אמיץ, אך ללא ספק זה בדיוק סוג ההובלה שמעודדת אמון ומהווה דוגמה אישית. תאכלס, בזמני משבר, זו ההנהגה היחידה שאנשים ילכו אחריה במקום להשתבלל, להתכנס ולחכות שהסערה תחלוף.
בעשור האחרון אני חוקרת את תחום האומץ והקשר ההדוק למנהיגות, בחיי ארגונים ובחיים האישיים של אנשים שאני מלווה.
אני לומדת את הנושא מהמומחים והמובילים בעולם וחוקרת אותו ואת השפעותיו הלכה למעשה בהתנהלותם של מאות מנהלים ומנהלות בארגונים מובילים ורואה יומיום כיצד יישום תכונות והתנהגויות מסויימות מאפשרות להשיג תוצאות יוצאות דופן. כאשר בחנתי את המאפיינים של ראשי מדינות וראשי ערים, שהצליחו להתמודד בהצלחה עם משבר הקורונה, לא הופתעתי לגלות שגם הם בחרו ליישם בהתנהלותם את 8 התכונות העיקריות של מנהיגות אמיצה.
אז מה הן 8 התכונות למנהיגות האמיצה?
למי שעוד לא מכיר את טל אוחנה, זה הזמן, היא בת 36 והאישה הראשונה שעומדת בראש עיריית יירוחם. לאחר שירוחם הוגדרה כעיר אדומה היא לקחה את האחריות והמנהיגות והחזירה אותה להיות ירוקה בתוך פחות משבועיים. איעזר בסיפור של טל אוחנה כדי להדגים דרכו את העקרונות שמייצרים הלכה למעשה מנהגות אמיצה.
עיקרון מספר 1 – האומץ להסתכל למציאות "בלבן שבעיניים"
השלב הראשון במנהיגות אמיצה היא להבין את המציאות נכוחה, לדייק את האתגרים, להבין את המגבלות ואת הקשיים בצורה אמיתית, מבלי לצבוע אותה בצבעים ורודים, או להיות בת יענה. טל אוחנה הבינה את חומרת המצב עוד לפני שהממשלה בארץ הבינה לאן המציאות לוקחת אותנו. ברגע שירוחם הוגדרה כעיר אדומה היא החלה לפעול ולנתח את המצב בצורה מקצועית.
עיקרון מספר 2 – האומץ לקבל החלטות קשות בזמן אמת, במהירות.
לאחר שמבינים את המציאות, גם אם היא קשה, יש לפעול בצורה מהירה והחלטית. מנהלים/מנהיגים לעיתים מהססים עם ההחלטות, מבקשים עוד ועוד נתונים וניתוחים על מנת לנבא הצלחה. ומעדיפים לקבל החלטה רק כאשר יש בידיהם 100% מהנתונים, מה שגורם לא פעם להחלטות להילקח מאוחר מידי (תופעה מעכבת פעולה הנקראת בשפה המקצועית – analysis paralysis) ראינו זאת לא פעם בהתנהלות מנהלים סביבנו ובוודאי גם בקרב מנהיגי המדינה.
אך במקרה של טל אוחנה המציאות הונהגה אחרתֿ לגמרי.
יום אחרי פתיחת הלימודים כאשר 3 ילדים נמצאו כחולים בבית הספר התיכון, היא הבינה את חומרת הבעיה. מבלי להסס היא הורתה על סגירת התיכון במלואו, למרות שלא היתה חייבת ולא היתה שום הנחייה ברורה. טל אף הגדילה לעשות ובנוסף הורתה לסגור את כל החוגים ותנועות הנוער בעיר, פעולות חריפות שננקטו כדי למנוע במידי את התפשטות המגיפה. וכך בזכות הצעדים האמיצים קטעה אוחנה את שרשרת ההדבקה.
עיקרון מספר 3 – האומץ לייצר שיתופי פעולה ועבודת צוות.
חלק נכבד מאתגרי הובלה פוליטית או עסקית מאופיין בפוליטיקה ארגונית, משחקי כוח, ניגודי אינטרסים ואג'נדות גלויות ונסתרות של הצדדים המעורבים.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של מנהיגות אמיצה, בעיקר בזמן משבר, הוא לדעת לשים את חילוקי הדעות והאגו בצד ולייצר את האמון ואת זהות האינטרסים כתשתית ליצירת שיתופי פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים.
במקרה של טל, היא מספרת על ההיענות המדהימה מצדו של רב העיר, אשר נירתם לבקשתה ועבד איתה בשיתוף כדי לצמצם את סיכוני ההדבקה בזמן התפילות בבית הכנסת.
דוגמא נוספת של רתימה היתה החיבור שיצרה טל עם בסיסי צה״ל השונים לטובת השאלת רשתות צל כדי לאפשר למתפללים להתפלל מחוץ לבתי הכנסת בצורה נוחה (מרגש לדעת שכל בסיסי צה״ל אליהן פנתה בארץ שמחו להירתם ולעזור).
בעשייה אמיצה זו הצליחה טל בין לילה לרתום את כולם ולהקים 46 מתחמי תפילה הכוללים רשתות צל, כסאות, תאורה ומחזורי תפילה. הרבה פעמים האומץ הוא פשוט לבקש עזרה, זה לא צעד פשוט לחלק מהאנשים, אבל בהחלט הוא הכרחי כאשר רוצים לייצר רתימה לשיתופי פעולה.
עיקרון מספר 4 – האומץ לקחת אחריות.
בעיקר בתקופות בהם ״רב הנסתר על הגלוי״, במצבי חוסר וודאות, דווקא אז חשוב לקחת אחריות. מנהיגים לוקחים אחריות, על מה שבתחום האחריות שלהם אבל לא רק, אלא גם על מה שנופל בן הכיסאות, הם מובלים על ידי מיקוד שליטה פנימי ,שואלים עצמם מה ניתן לעשות לטובת האחר, איך אפשר לשפר את המצב ואף פעם לא מחכים לאחר שינחה, ידריך, ייקח אחריות במקומם. טל לא חיכתה, בקור רוח, מהרגע הראשון היא חיפשה את היוזמהֿ, את המהלך אשר ישאיר אותה ואת תושביה אחראים לגורלם במו ידם.
עיקרון מספר 5 – האומץ לפרגן לאחר.
כולנו אוהבים מחמאות, לקבל מילה טובה, הוקרה, זה הכי טבעי ואנושי. כאשר אנחנו מרגישים שמפרגנים לנו אנחנו מרגישים משמעותיים והרצון שלנו להמשיך להשקיע ולתת רק הולך וגדול. מהתבוננות על מנהיגים בולטת יכולתם לפרגן לאחר, לתת קרדיט, להלל ולשבח. כאשר נסתכל על האחר ונחפש היכן, על מה ניתן לפרגן לו, הסיכוי שנמצא עולה, זה ממש הרגל, כל מה שנתמקד בו יגדל, אז נכון ושווה לבחור לפרגן ותאכלס זה מצריך מינימום מאמץ. במקרה של טל, אנחנו עדים לפרגון המתמשך בכל ראיון לשותפיה בהצלחה: "בלעדיי רב עיר כזה נחוש, כזה אמיץ, זה לא היה קורה ובלעדי עשרות עובדים סביב השעון, חלקם בהתנדבות, היינו רואים תוצאות אחרות".
עיקרון מספר 6 – האומץ לתקשר בשקיפות בזמן אמת.
שימוש בתקשורת שקופה, בהירה ומהימנה הינה אחד המפתחות לבניית אמון. גם אם המציאות איננה מחמיאה, גם אם מדובר באינפורמציה לא פשוטה ואף מביכה או מכעיסה עדיין עדיף לנהוג בשקיפות ולא לפגוע באמון, אחד מעוגני התשתית אם לא החשוב ביותר כשמדובר במנהיגות מיטיבה.
במקרה של טל אוחנה, אחד האתגרים הגדולים איתו התמודדה, היה לרתום למאמץ את האוכלוסייה החרדית דתית.
בעיר שבה 70% מהתושבים הם דתיים, חרדים או מסורתיים, הנוהגים לבקר בבתי הכנסת בחגים הבינה טל שכדי להצליח לייצר שינוי משמעותי היא חייבת לתקשר בצורה ברורה ושקופה, בגובה העיניים את המצב גם אם הוא לא פשוט להכלה. טל מספרת שהזמינה את הרב הראשי ואת הגבאים של כל בתי הכנסת בירוחם והציגה בפניהם את התמונה הקשה ואת משמעותה.
בזכות השיח האותנטי והשקיפות היא הצליחה לרתום אותם לסגור את בתי הכנסת בחגים (הרבה לפני שניתנה הנחייה בנדון ממשרד הבריאות).
עיקרון מספר 7 – האומץ להילחם כדי להשיג את מה שאתה רוצה.
אלינור רוזוולט אמרה ש"נשים מנומסות מעולם לא עשו היסטוריה" וכל כך צדקה!
יש מצבים בהם נידרש אומץ להילחם על העקרונות והתפיסות שלך, גם כשהן לא פופולארית, אפילו שברור שהן ירימו גבה ולעיתים אף יתפסו כאגרסיביות. במקרה של טל, היא לא פחדה להיתפס כוחנית, היא מספרת שכשראשי ערים אחרים התלוננו באוזניה שהם לא מצליחים להשיג בדיקות קורונה לתושבים שלהם, היא אמרה "שמישהו יעיז להגיד לי שהוא לא בודק מישהו מסיבה מסוימת, אני הופכת עליו שולחן בשנייה. אני לא מנומסת. הכל עבור התושבים שלי."
עיקרון מספר 8 – האומץ לגלות אמפטיה.
אחד המפתחות להובלת שינוי, בתקופות קשות, טמון ביכולת שלנו לגלות אמפטיה כלפי האחר. ״הכל יעבוד כאשר אנשים יבינו שאתם שם בשבילם, שאתם מוכנים לעשות הכל כדי לעזור להם״. טל מתארת שכשאחד מאברכי העיר נפטר מקורונה היא דאגה להוביל מסע איסוף תרומות עבור משפחתו. טל מתארת את החמלה והחיבור העמוק שקיים בה לכל חלקי הקהילה – חילוניים ודתיים כאחד. וזה בניגוד בולט לקרע שקיים בשאר המדינה, מה שסודק באמון ומחליש את יכולת ההנהגה בצורה משמעותית.
לסיכום, בימים כאוטיים אלו, בהם כולנו נמצאים בתחושת חוסר וודאות כלכלית ואישית מהחמורות שידענו במאה האחרונה, השינוי המיוחל יכול להתרחש אך ורק בעזרת מנהיגות אמיצה. מנהיגות אשר תקבל החלטות אמיצות, תחבר ותרתום את המגזרים באוכלוסיה, תלכד אותנו כחברה, תדבר אלינו בגובה העיניים ובשקיפות, תפרגן לנו, תייצר אמפטיה ובכך תשרה עלינו אופטימיות ותיקווה לימים טובים יותר.