"אני חייבת לעשות שינוי, איבדתי את כל הדרייב, אני חיה על אוטומט. עברה שנה מאז שילדתי את רון, ואני שוב עובדת כמו מטורפת, נותנת את הנשמה שלי ולא ברור למי".

ככה היא הגיעה – אליי אישה יפייפיה ומטופחת להפליא, בשנות ה – 30 המתקדמות לחייה, חכמה מאוד, שנונה, עם רקורד מטורף של עשייה וביטחון עצמי שואף לאפס. מבחוץ, חיה את החלום. מבפנים, היא בכאוס טוטלי. העולם שלה היה מלא בהדחקות, היא התנהלה כמו רובוט.

היא לא הייתה אהודה ומוערכת במקום עבודתה, היום יום שלה היה מלא בהתנגחויות עם הסובבים אותה ובמאבקים על מעמדה במקום העבודה. גם חיי הזוגיות שלה היו בינוניים בעיניה. היא הרגישה שהאור שלה כבה.  

>> לאן רצינו להגיע? 

במובן המקצועי, המטרה שלה הייתה להיות חברת הנהלה מוערכת יותר, להשמיע את קולה מבלי לחשוש, לתקשר באופן חיובי ומקדם יותר, ללמוד לנהל את הצוות שלה ולרתום אותם. במובן האישי, היא ביקשה לחיות חיים מאוזנים ובריאים, להשקיע יותר במשפחה שלה, לשפר את היחסים עם הבנזוג שלה, להתקרב אליו. באופן כללי, להיזכר כמה היא טובה, ראויה ויפה. 

>> השלבים שבדרך

העיניים נפקחו. הפאזל של חייה נגלה לעיניה וסוף סוף התחיל לקבל טיפול ראוי על ידי כלים פרקטיים וטיפוח תפיסה תומכת ואופטימיות. עשינו מיפוי של הצוות שלה – הבנו מה האיכויות והחוזקות של כל עובד ועובדת ולפי זה היא הבינה כיצד לנהל כל אחד טוב יותר ולמקסם תפוקות. חיזקנו את יכולות המנהיגות שלה – נתנו מקום לחוזקות והאיכויות שבה כאישה מנהיגה, כדי לחזק את הביטחון העצמי שנפגם לאורך השנים. מצאנו את הקול שלה – היודע, הבטוח בעצמו, החומל וזה שלא מפחד לטעות. עשינו קישורים בין הבחירות בחייה, זיהינו תבניות שחוזרות על עצמן ותפיסות מעכבות. 

>> התוצאה האמיצה

תוך שנה של תהליך היא הרגישה ודיווחה שקיבלה הכרה במעמדה בחברה מהממונים עליה והמקולגות שלה, תוך קידומה ושיפור תנאי העסקתה. היא שינתה את סדרי העדיפויות שלה, שמה את עצמה בראש החץ. העידה שהיא שיפרה את היחסים עם בעלה והילדים שלה באמצעות תכנית עבודה מקרבת שבנינו. היא הבינה שהיא ראויה, מצליחה ומצויינת. וכך היא התחילה להתייחס לעצמה.